"נבחרות": התנועה שתשים את הנשים החרדיות על המפה
התנועה שהחלה את מאבקה ברשת החברתית הצליחה לעורר דיון רחב בחברה החרדית ומחוצה לה, על הייצוג הפוליטי החסר של נשים חרדיות בכנסת. עם מסר פורץ דרך ולמעלה מ-10,000 עוקבים בפייסבוק, התנועה פה כדי להישאר
לפני כשנתיים, עמוק בתוך בחירות 2015, התאגדו יותר מ-3000 נשים חרדיות תחת הסלוגן "לא נבחרות - לא בוחרות". הן הודיעו למפלגות החרדיות כי עד שלא תהיה אשה שתייצג אותן ברשימתן לכנסת – לא יצביעו עבורן. למרות פריצתה הגדולה בבחירות 2015, התנועה הוקמה למעשה בשנת 2012 על-ידי אסתי שושן. התנועה החלה כדף פייסבוק, שהוקם כמחאה על הדרתן של נשים חרדיות מהמפלגות החרדיות. הדף קרא לציבור החרדי להימנע מהצבעה למפלגות חרדיות המדירות נשים. "הרציונל שעומד מאחורי הדף זה שמקור ההקצנה שקורית סביב מעמדן של נשים בחברה החרדית הוא מאוד חזק וממסדי, וזה ההיעדר של נשים חרדיות מהפוליטיקה", אומרת אסתי שושן, מקימת תנועת "נבחרות" כפי שהיא נקראת כיום. התנועה מופעלת על-ידי 10 פעילות, גרעין אקטיבי מצומצם, ועמוד הפייסבוק שלהן זכה ליותר מ-10,000 לייקים.
"המפלגות החרדיות הן מפלגות של גברים. זה בא לידי ביטוי בכנסת, ברשויות המקומיות, ולמעשה בכל מוקדי קבלת ההחלטות אין נשים חרדיות, רק גברים", היא מוסיפה וטוענת כי "הדבר הזה, גם סמלית וגם מעשית, משפיע על מעמדן ומצבן של נשים חרדיות, ובתור נשים שאכפת להן וכואבות את ההשתקה וההדרה הזאת, התחלנו באמירה שאומרת 'לא נבחרות לא - בוחרות', כלומר אם את לא ראויה לייצג את הציבור שלך, אז אל תבחרי במפלגות שחושבות כך". מדף בפייסבוק גדלה התנועה לקבוצות שיח ומעגלי נשים, עד שהפכה לארגון מסודר בשם "נבחרות" שעוסק במנהיגות, העצמה נשית, העלאת מודעות ועידוד חקיקה כנגד המפלגות בהן רצים גברים בלבד.
בשנת 2012, ערב הבחירות לכנסת ה-19, מספרת שושן כי הקמפיין היה תקשורתי בעיקרו: "זו היתה הפעם הראשונה שהנושא הזה עלה לדיון, כי לפני כן אנשים באמת חשבו שהנשים החרדיות לא מעוניינות בייצוג, והן מסתפקות בייצוג של הגברים". שושן מספרת שאמירתה כי ייצוג של גברים בלבד בכנסת לא מספיק, היתה אמירה ראשונית וחדשנית שהתקבלה בלא מעט התנגדויות: "עד עכשיו היא זוכה ללא מעט התנגדויות בתוך הקהילה, כי זה קשה לערער על דברים שהיו מקובלים במשך שנים".
בבחירות לכנסת ה-20 לעומת זאת, התנועה פעלה בדרכים נוספות כדי להעלות את המודעות. "הדבקנו פשקווילים בשכונות החרדיות, שלכאורה מדברים נגדנו, אבל בעצם חושפים לקהל הרחב את המציאות של הקיום שלנו. בנוסף חילקנו פליירים ברחובות, ערכנו חוגי בית והופענו בתקשורת".
בהמשך, הגישה התנועה עתירה לבג"צ כנגד סיעת אגודת ישראל, שהיא חלק ממפלגת יהדות התורה. בתקנון של הסיעה קיים סעיף האוסר על נשים להיות חברות בה. בסעיף נכתב כי "חבר מפלגה יכול שיהיה: כל איש יהודי מבן 18 שנה ומעלה, שומר תורה ומצוות הנמנה עם החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל ומטרותיה". שושן מספרת כי תקנון הקבלה נוגד את החוק הבינלאומי וסותר אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. "זה בג"צ שמתגלגל לפחות שנתיים, ואנחנו מחכים שתהיה איזושהי הכרעה, שאמנם לא תכניס נשים למפלגות החרדיות, אבל בהחלט תראה שישראל היא נגד הדרת נשים בצורה בוטה כל כך כפי שזה קורה כרגע".
שושן משתפת כי בחברה החרדית יש אנשים שכלל לא נחשפו לפעילות שלהן, מכיוון שהם מנותקים מהאינטרנט ומכלי תקשורת שאינם חרדים, אבל התגובות שקיבלו מאלו שכן נחשפו לתנועה היו מעורבות. "היו התנגדויות קשות. היה רב שקרא להוציא אותנו בלי כתובה, שאמר צריך לגרש את הילדים שלנו מבית הספר, שאנחנו לא נורמליות, כל מיני תגובות קשות מהסוג הזה", אומרת שושן, אך מוסיפה כי "למרות זאת יותר ויותר נשים מצטרפות לקבוצת הפייסבוק שלנו, בה מתנהל שיח על מעמדן של נשים ומגיעות לכנסים שאנחנו עורכות. המודעות הולכת וגדלה, אמנם בצעדים קטנים ומדודים, כי זו עבודה מאוד מורכבת ועדינה בתוך חברה שמרנית, אבל לאט לאט זה יקרה. ככה אנחנו מאמינות".
למה אשה חילונית כן, וחרדית לא?
לתנועת "נבחרות" יש הרבה מה להגיד על תנועת ש"ס. בבחירות האחרונות להסתדרות תמכה מפלגת ש"ס בחברת הכנסת שלי יחימוביץ', אישה חילונית. "בעיניי זה שהם יכולים לתמוך רק באישה חילונית, שפתאום אין בעיה הלכתית והם יכולים לתמוך באישה לתפקיד שנבחרים אליו, זו צביעות מאוד גדולה", אומרת שושן. לדבריה, לגברים חרדים אין בעיה לשתף פעולה עם נשים חילוניות, ויש תקדימים רבים של שיתופי פעולה והצבעה לנשים שאינן חרדיות, ואילו המגבלה היא כלפי נשים חרדיות בלבד. "זה מצב שהוא אבסורדי, מצב שהוא לא תקין, שבעיקר מוכיח שאין סיבות הלכתיות שנמצאות בהלכה עמוק, אלא פשוט נוהג תרבותי שהמדינה ונבחריה בעצם מעניקים לו לגיטימציה".
פעילות תנועת "נבחרות". צילום: אנה סומרשף
מאז שקמה התנועה, ולמרות הקושי הניצב בפניה, חל שינוי רב בנושא. שושן משתפת כי דיבור פמיניסטי-חרדי זה דבר שלא היה קיים לפני, וכיום זה משהו שנוכח בחברה, "בעצם הקיום של הדבר הזה מייצר שיחה, מייצר שינוי, מייצר תודעה חדשה בשטח. קורים כל הזמן דברים – כנסים, קבוצות שיח, מודעות. בתקשורת זה כל הזמן מדובר, ובתקשורת החרדית גם". ד"ר רבקה נריה בן-שחר, תיאור, מוסיפה על דבריה של שושן ומציינת כי אמנם תמיד היה איזשהו שיח פמיניסטי חרדי, "אבל הוא היה עמוק מתחת לפני השטח, שקט וזהיר". היא מספרת כי הופעת התנועה והרעש התקשורתי שהן יצרו, העלו את השיח ומיקמו אותו במקום שאי אפשר יותר להתעלם ממנו, "הדיבור נוכח בתקשורת החרדית בעיקר בהתנגדות לתופעה, אבל זה מעולה בעיני, כי כך מתחילה מהפכה".
מאז בחירות 2015 פעילותן התקשורתית מעט ירדה, וד"ר בן-שחר חושבת כי העובדה שבזמן הבחירות קמה מפלגת נשים חרדיות, שלא קשורה לתנועת "נבחרות", הזיקה למאבק שלהן: "היה ברור שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה, ו'נבחרות' רצו להיות חלק מהמפלגות הקיימות, שזו אמירה מהדהדת". למרות המחשבה שכיום פחות שומעים על התנועה, לטענתה גם עכשיו הן מעורבות מאוד, "הן מופיעות בוועדות בכנסת, מרימות פרויקטים של העצמת נשים, הן עושות המון".
כשאיפה לעתיד, מספרת שושן כי התנועה רוצה שייווצר שיח בתוך החברה החרדית על מעמדן ועל זכויותיהן של נשים, "בעקבותיו אולי נצליח לעצור כל מיני תופעות של הדרה ורעיונות חדשים של צניעות כמו רחובות נפרדים לנשים, או כנסים שעוסקים בבריאות האישה מבלי שתהיה נוכחת בו אפילו אישה או רופאה אחת". על-פי שושן, יש לקדם את הפעילות של חברי הכנסת כך שתכיל גם התייחסות לנושאים מגדריים, "אם זה פגיעות מיניות, אם זה מצבן של נשים שסובלות מאלימות במשפחה, כל הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטוי בעבודה של חברי הכנסת, שכיום למרבה הצער לא מטפלים בדברים האלה". זה נובע מכך שלדבריה, יזמה התנועה ועדה בכנסת העוסקת בבריאות של נשים חרדיות, בה הוצגו נתונים לא קלים, אולם לוועדה לא הגיע אפילו חבר כנסת חרדי אחד, "המטרה של הפעילות שלנו היא שהם יידעו שהנושאים האלה חשובים ושהם על סדר היום, אלו נושאים שהם יכולים לשלם עליהם בקלפי".
בנוסף, מנסה התנועה לקדם את הנושאים כך שנשים תהיינה מודעות אליהם ולזכויות שלהן, "מטרת העל היא שהמצב הזה בו נשים חרדיות אינן חלק מהמפלגות החרדיות, בכנסת וברשויות המקומיות, זה מצב שייפסק. ברגע שנשים יחלו לכהן כחברות כנסת וכחברות מועצה בעיריות, זה בהחלט יהיה הישג מאוד מאוד גדול".
הפעילות בכנס "נוכחות נפקדות". צילום: אנה סומרשף